וועד למען הצלת ביה״ח אפטא
בית החיים של אפטא
בית חיים ישן, שבו נטמנו צדיקים ורבנים במשך מאות בשנים. כהיום עומדים על חלק ממנו פארק העיר וטעאטער.
בקיצור
- לפני המלחמה
- בית חיים גדול, בן מאות שנים, ובו אלפי קברים
- מקומו
- אפטא, מחוז Świętokrzyskie, פולין. המקום אשר בין רחוב Kopernika לרחוב Partyzantów
- נוסד
- בשנות הש״ץ; הזכרתו הראשונה בכתבים היא משנת שצ״ט/ת׳
- גודלו
- יותר משלשה הקטאר
- מה שנשאר
- כותל (לפידריום) שבו קבועות כ־30 מצבות ושברי מצבות, ונרשם בפנקס המדינה בין המקומות העתיקים המוגנים (A.532, תשנ״א); שער לסימן ולוחות ביאור ברחוב Kopernika (תשע״ב/ג)
- הפשרה משנת תשע״ב
- לפי פשרה שנרשמה בערכאות בעיר קיעלץ, חלק הפארק נשמר כ״פארק זכרון״ של בית החיים, וראשי העיר קיבלו עליהם לשמור על צורתו
- כהיום
- פארק העיר; על חלק מן המקום נבנו בית קולטור, קינדער גארטן וטעאטער. הציון הקדוש של הרה״ק בעל אור לשמים זי״ע נמצא תחת כסאות הטעאטער (שורה 5 כסא 6), ועד היום עורכים שם קאנצערטן ואירועים על גבי קברו. בזיון מקום קדוש, דבר שאין שום דת בעולם מקבלתו, וכאב גדול לכלל ישראל.
המקום כהיום
לחץ על מקום במאפע
מקום הציון — הטעאטער
הטעאטער של בית הקולטור העירוני, רחוב Partyzantów. מקום אוהל בעל "אור לשמים" הוא תחת מושבי הטעאטער.
מקודם הורה הסימן ב־Google Maps על מצבת הזכרון. אחר הבדיקה של תשפ״ב העתיק הוועד את הסימן אל המקום המכוון של ציון בעל "אור לשמים" והוסיף את השם בלשון הקודש.
תמונות מן המקום
לחץ על התמונה להגדילה.
המקום ביום ההילולא
מי טמון כאן
האוהל הראשון, מימין לשער
הרה״ק בעל "אור לשמים" זי״ע; לימינו בנו רבי פנחס, ולשמאלו רבי יעקב בידערמאן, נכד הרה״ק רבי דוד מלעלוב זי״ע
האוהל השני, סמוך לראשון
הרה״ק רבי שמואל מאפטא זי״ע, המגיד, בעל "תורת שמואל"
האוהל השלישי
הרה״ק רבי אברהם שלמה עפשטיין מאוזרוב זי״ע, שנסתלק באפטא בשנת תרע״ח
סמוך לאוהל
מצבה פשוטה שעליה רק "ר׳ שבתי כורך" — ר׳ שבתי, אבי המגיד הק׳ מקאזניץ זי״ע
הבדיקה של תשפ״ב
בימות הקיץ של שנת תשפ״ב ובסתיו שאחריו נעשתה חקירה בכתבים ישנים, ועמה בדיקת הקרקע במכשיר ראדאר, במקום בית הקולטור. מאפע המדידה משנת תש״ז/ח, תמונות מן האויר משנת תש״ד/ה, זכרונות וציורים של אחד מילידי העיר — וכן בדיקת הקרקע — כולם מורים על מקום אחד: תחת מושבי הטעאטער.
כתב הבדיקה מתאר במקום המושבים סימנים שאפשר שבאים מן הבנינים הישנים שחיפשו, ומייעץ לעשות בדיקה במקום מסוים לאמת הדבר.
תולדות בית החיים
- שצ״ט/ת׳
הזכרתו הראשונה של בית החיים בכתבים
- תקפ״ז
הרה״ק בעל "אור לשמים" זי״ע נטמן באוהל בבית החיים
- תש״ב/ג
הגרמנים ימ״ש עושים את בית החיים למקום הריגה; כ־300 יהודים נרצחו ונקברו בו, הי״ד
- תש״ב–תש״ה
בשנות הזעם נעקרו המצבות ושימשו לבנין
- תשי״ז
החלטת השלטונות על "סגירת" בית החיים
- תשכ״ב–תשכ״ג
רשות לעשות את בית החיים לפארק; המצבות האחרונות נגררות משם
- אחרי תשכ״ג
על חלק מן המקום נבנים בית קולטור, קינדער גארטן וטעאטער
- תשמ״ט/תש״ן
הקמת כותל משברי מצבות (לפידריום)
- תשנ״א
הכותל נרשם בפנקס המדינה בין המקומות העתיקים המוגנים (A.532)
- תשע״ב
פשרה בערכאות בעיר קיעלץ: ראשי העיר מקבלים עליהם לשמור על חלקי הפארק כ״פארק זכרון״ ולהעמיד שער ושלט
- תשע״ב/ג
שער לסימן ולוחות ביאור ברחוב Kopernika
- תשפ״ב
חקירה בכתבים ישנים ובדיקת הקרקע במכשיר ראדאר מורות על מקום אוהל בעל "אור לשמים"