תולדות קהילת אפטא

ארבע משפחות יהודים דרות באפטא

כתב הזכויות הראשון ליהודי העיר, מאת ההטמן יאן טרנובסקי, בעל העיר

נבנה בית הכנסת הראשון ונקבע מקום לבית החיים

הזכרתו הראשונה של בית החיים בכתבים

קהילת אפטא מן הקהילות שבוועד ארבע ארצות, ושלוחיה יושבים באסיפותיו

נפתח פנקס הקהל של אפטא; נשמר עד המאה הכ׳ ואבד בשנות הזעם

רבי יהודה לנדא, אבי בעל "נודע ביהודה", משמש פרנס מטעם ועד ארבע ארצות

כ־2,000 יהודים דרים באפטא, קהילה גדולה מאד לפי זמנה

הרה״ק רבי משה לייב מסאסוב זי״ע והרה״ק היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא זי״ע מתיישבים באפטא

הרה״ק בעל "אוהב ישראל" זי״ע מכהן ברבנות אפטא

הסתלקות הרה״ק בעל "אור לשמים" זי״ע, אב״ד אפטא, ביום כ״ה תמוז; נטמן באוהל בבית החיים

בימי מגפה כתב רב העיר את שמו על מטה ברזל וציוה להניחו בעליית בית הכנסת, והמגפה נעצרה

יש אומרים בעל ״אור לשמים״ ויש אומרים בעל ״אוהב ישראל״. המטה שכב שם עד שנות הזעם.

הרה״ק רבי שלום רוקח הי״ד, בן הרה״ק מהרי״ד מבעלזא זי״ע, נעשה רב העיר; אחיו הרה״ק רבי אהרן מבעלזא זי״ע בא לאפטא להכתרתו

הגרמנים ימ״ש מעמידים געטא באפטא

סידור הגעטא התחיל בשנת ת״ש/תש״א; הגעטא נסגר בפקודה מיום כ״ו אייר תש״ב

בית החיים נעשה למקום הריגה; כ־300 יהודים נרצחו ונקברו בו, הי״ד

חורבן הגעטא: כששת אלפים וחמש מאות יהודים הובלו ברגליהם אל תחנת מסילת הברזל ביאשיצע ונשלחו לטרעבלינקא

בשנות הזעם נעקרו המצבות ושימשו לבנין; השאר הוסרו בשנת תשכ״ג

השלטונות נותנים רשות לעשות את בית החיים לפארק; אחר כך נבנים על חלקו בית קולטור, קינדער גארטן וטעאטער

הקמת כותל משברי מצבות (לפידריום), ורישומו בפנקס המדינה בין המקומות העתיקים המוגנים

שער לסימן ולוחות ביאור ברחוב Kopernika

חקירה בכתבים ישנים ובדיקת הקרקע במכשיר ראדאר מורות על מקום אוהל בעל "אור לשמים" — תחת מושבי הטעאטער